San Antonio - History everywhere

יום רביעי (17/10) - היסטוריה בסן אנטוניו

המלון בו אנו שוהים - Gibbs Hotel שוכן במבנה היסטורי מקסים ומשחזר בכבוד את העבר המפואר - חזית המעליות המקורית (שכבר לא פעילות), שלט הבניין המקורי, מזרקת שתיה, מנגנון פנימי עתיק לאיסוף דואר בתוך הבניין ועוד...

ברמה ה"מלונאית" - החדר עצמו לא גדול (אבל חדר הרחצה כן), המזגן די מרעיש (אבל יעיל) יש Vallet Parking שזה קצת מאיט את ההתנהלות בכל פעם שרוצים לחבור למכונית (29 דולר ליום, לפני טיפים) ובסה"כ נותן תמורה טובה למחיר (117 דולר ללילה) בעיקר בזכות המיקום המעולה ממש במרכז העיר ובמרחק הליכה מהאלמו, ריברווק וכל השאר.

את הבוקר אנו מקדישים לסיור ב"דרך המיסיונים" - Missions road

בצפון מקסיקו (מה שהיום נחשב דרום טקסס) שכנו שבטי אינדיאנים שהיו ציידים-לקטים. במחצית המאה ה - 18 מקורות האוכל שלהם החלו להתדלדל והם נחשפו למחלות שהביאו עמם הכובשים הספרדים מאירופה. ממשלת ספרד שרצתה להגן על השטח בשליטתה והכנסייה שרצתה לתרבת את האינדיאנים ולהמירם לנצרות, חברו יחד והקימו סדרה של מיסיונים, שהם מעין שילוב של כנסיה וקיבוץ חקלאי. הכמרים המיסיונרים לימדו את הציידים-לקטים כיצד לעבד אדמה, לטפל בבקר, לבנות ולגור בבתי קבע, וכמובן להתפלל ולעבוד את ישו.

אנו מטיילים במסלול של כ 7 מייל שעובר בין המיסיונים ולאורך הנהר.

המסלול רכוב ובכל אחד מהמיסיונים אפשר לעצור ולבקר במונומנטים שנותרו מאותה תקופה

במרכז המבקרים אנו צופים בסרט על התקופה ואורח החיים במיסיון

ואז נוסעים במסלול המסומן. עוצרים לבקר בשלושה מהמיסיונים. מזג האויר קריר ונעים ואנחנו מרותקים מהמראות היפים. המיסיון הגדול והמרשים ביותר בעיננו הוא מיסיון סן חוזה:

בסיום המסלול, נהנים מארוחת צהריים קלה, בליווי קוקטייל בטעם תות (שהיה חזק משניתן היה לשער לפי מראהו התמים)

ולאחר מכן, חוזרים למלון למנוחה קלה לקראת הערב.... ובו, חווייה היסטורית מסוג אחר:

משחק כדורסל בליגת ה NBA

סן אנטוניו היא ביתה של קבוצת הכדורסל המהוללת San Antonio Spurs והערב היא פותחת עונה חדשה במשחק ביתי מול היריבים ממינסוטה.

אנרגיות מטורפות של הקהל באולם הבית, מוזיקה קצבית, קריאות עידוד נמרצות Go Spurs Go

קמע שמפעיל את הקהל בעזרת תיפוף נלהב ומשחקי מצלמה

ולהפגת רגעי המתח, מצלמת "נשק אותי" - מאתרת זוגות אקראיים ומחייבת אותם לנשיקה

הקהל לא מפסיק לאכול (מה שגורם לתנועה בלתי פוסקת ביציעים) וגם אנחנו מצטרפים למנהג המקומיים

המשחק מתקדם בקצב מהיר.. קבוצת הבית שהובילה ברוב חלקו הראשון של המשחק, מאבדת את היתרון ברבע השלישי...איזה מתח! אנחנו מצטרפים לקריאות העידוד עד להכרעה ממש בשניות האחרונות של המשחק ו.... ניצחנו!!!! 24 שעות בסן אנטוניו הספיקו כדי להפוך אותנו לאוהדים מושבעים :-)

ד"ש שמח במיוחד מסן אנטוניו, The PERRYs